הבלוג של מירב דיין

איך מסכמים חוויה שאני עדיין לא מצליחה לעכל? 7:00 בבוקר - אני עומדת נרגשת על קו הזינוק במרתון תל אביב, עם מטרה אחת ברורה - ליהנות מהמרתון...

אחות אוסטרלית בשם ברוני וור, ליוותה חולים סופניים על ערש דווי, תיעדה את דבריהם האחרונים וגילתה תגלית חשובה - רוב האנשים מתחרטים על אותם...

הרבה פעמים אנשים אומרים לי שאני מדברת על לחיות באנרגיה גבוהה, אבל אין להם מושג אין לעשות את זה, ולהכניס את זה לתוך המציאות שלהם. האמת......

כבר שבע שנים שאני רצה. הרבה פעמים שאלתי את עצמי - למה? למה אני אוהבת לרוץ? ובכן, תקופה ארוכה התשובה שלי הייתה - אני לא! אני ממש לא אוהבת...

דמיינו סיטואציה... יש משהו שמטריד אתכם - זה לא חייב להיות משהו גדול, אולי גם לא כל כך רציני. אבל זה בכלל לא משנה... כי המשהו הזה משגע...

אתם מכירים את האנשים האלה, שרוצים, ומנסים ועושים כל מה שהם יודעים כדי לקבל תוצאות אחרות בחיים? אבל רק מדבר אחד הם מתעלמים – הם לא מוכנים...